משולחנו של עו"ד הראל פלג
הנדון: הכל בסדר בינינו, למה צריך הסכם? – נקודות בהקמת מיזם משותף

מזל טוב! החלטתם למסד את היחסים ביינכם בדרך של שותפות. אני שמח להציג בפניכם את הסיבות הרווחות לסכסוכים בין שותפים, ואת הסעיפים בהסכם השותפות אשר נכון ושווה להתעקש עליהם על מנת להגיע לשותפות בריאה, ולפרידה חלקה בעת הצורך.

כיצד כורתים שותפות נכונה ובריאה עם עמיתים לעסק?

סכסוכים רבים בין שותפים נובעים מכך ששותף אחד מרגיש שהוא משקיע יותר מיתר השותפים, והשותפים האחרים נהנים על גבו. על כן, חשוב לערוך חוזה מפורט בתחילת הדרך, כך שיחזה בעיות ו"תקלות" בעתיד. החשיבות לעריכת החוזה על ידי עורך דין לחוזים עם הכניסה לשותפות מקבלת משנה תוקף היות ובהמשך קיימת רתיעה פסיכולוגית של השותפים לערוך חוזה לאחר תקופה לא קצרה בה בילו יחדיו כשותפים.

המכשול הראשון: חלוקה לא פרופורציונאלית של העבודה
הסוגיה: זרע הפורענות אשר עלול להעלות את השותפות על שרטון הוא אם אצל מי מהשותפים נוצרת התחושה כי השותפים האחרים מנצלים אותו, עובדים פחות, מרוויחים יותר, ואולי עדיף בכלל בלעדיהם.
התחושות הללו אינן רק סובייקטיביות ופעמים רבות יש להן עוגן מוצק במציאות.
על כן חשוב להבהיר ולעגן בחוזה בין השותפים באיזו מידה כל אחד מהם אמור להיות מעורב בעסק, עד כמה יכול כל אחד מהשותפים לעשות עסקים נוספים, האם צריך להשקיע כסף נוסף, כמה ומתי?

הפתרון: באופן כללי רצוי להיכנס ולפרט בהסכם השותפות רזולוציה של שעות עבודה יומיות הנדרשות מכל אחד מהשותפים בעסק עד פרטי הפרטים, ובכך להגדיר את התרומה של כל אחד ואחד מהשותפים. בנוסף חשוב ליצור הגדרות תפקיד לכל אחד מהשותפים.
כך למשל ניתן להחליט שאחד מהשותפים יהיה אחראי על המכירות בעוד השני ינהל את העובדים, או למשל אם קיים שותף אקטיבי יותר בניהול, בעוד האחרים פסיביים.

המכשול השני – הקניין הרוחני הנצבר

הסוגיה: סכסוך רווח נוסף סובב סביב הקניין הרוחני שנצבר בעסק, לאחר ששותפות מתפרקת. הכוונה לרשימת הלקוחות, למאגר הנתונים, מי רשאי לעשות שימוש במותג, בסמל, במוניטין של העסק? עולות סוגיות של שימושים ברעיונות ובפטנטים השייכים לעסק.

להבדיל מרכוש מוחשי כמו מחשב או נכס שיכולים להיות רק במקום אחד בזמן נתון, באופן תיאורטי ניתן לעשות שימוש במרכיבים של קניין רוחני באופן מקביל וע"י כלל השותפים. נושא זה חייב להיות מטופל מראש על ידי הסכם הדומה באופיו להסכם ממון בין בני זוג.

הפתרון: הדרך להבטיח את השותפים הנשארים בעסק מפני תרחיש זה הוא לכלול בחוזה סעיפים ברורים המגדירים למי שייך הקניין הרוחני, מי רשאי לעשות בו שימוש לאחר פירוק השותפות ובאילו תנאים.

המכשול השלישי – מימון נוסף הנדרש לעסק

הסוגיה: העסק זקוק למזומנים נוספים על מנת לשרוד תקופה קשה, או על מנת להתרחב.

הסכסוכים פורצים לרוב כאשר אחד מהשותפים נהנה מרווחה כלכלית ומעוניין להשקיע בעסק, בעוד השותף השני סובל ממחסור במזומנים, או שפשוט איננו מעוניין להשקיע ברגע הנתון.

הפתרון: כדאי לכלול בהסכם סעיף המדבר על התחייבות השותפים להשקיע בעסק את הסכומים הדרושים לקיומו והתרחבותו, כאשר היה ואחד השותפים אינו משקיע ידוללו אחזקותיו, דהיינו יפחתו אחוזי אחזקתו בעסק לטובת השותף שהשקיע את הסכום הדרוש.

חשוב להגדיר על פי איזה שווי של העסק מבצעים את דילול האחזקות.
הדברים ניתנים למדידה על פי חוות דעת של רואה חשבון, על פי רווחיו של העסק, או על פי מכפיל הרווח של החברה.

המכשול הרביעי – מכירת החזקות אחד השותפים בשותפות

הסוגיה: אחד השותפים מעוניין למכור את חלקו. האם הוא חייב להודיע לשותפים האחרים ולאפשר להם לקנות ממנו את חלקו? – לכאורה לא.

אך כתוצאה מכך השותפים האחרים עלולים למצוא עצמם עם שותף לא רצוי, שלא בחרו בו ושאין הם מסתדרים עימו.

הפתרון: לקבוע בחוזה סעיף של זכות סירוב ראשונה.

מנגנון זה מעניק לשותפים הזדמנות לרכוש את החלק שעומד למכירה באותם תנאים בהם מציע לקנות אותו צד שלישי. ההסדר הזה מאפשר לשותפים לרכוש את חלקו של השותף שעוזב בעצמם– וזאת בלי לקפח או לעכב את השותף שעוזב.

המכשול החמישי – זכות הצטרפות

לא כל השותפויות נכרתות בין שני שותפים שווים בכוחם הכלכלי או בהתמחותם המקצועית ו/או במידת מעורבותם בעסק.

בשותפויות רבות קיים צד מקצועי מול צד שמביא את הכסף.

הסוגיה: שני שותפים במייזם אינטרנטי. האחד – מתכנת המביא את הצד המקצועי השני – השני – המשקיע האחראי על תזרים המזומנים. שותפות שכזו עלולה להיגרר לסכסוך כאשר המתכנת מעוניין למכור את חלקו ואף מוצא גורם המעוניין לרכוש ממנו חלק זה, בעוד המשקיע חושש ומתנגד להליך המכירה.
במקרה כזה אין ספק שהחששות של המשקיע מוצדקים, מפני שעסקה שכזו עלולה לרוקן את העסק מתוכנו. למשל בדוגמת המייזם האינטרנטי, שם זרימת הלקוחות נשענת על פי רוב על הידע הרב, על המקצועיות ועל המוניטין של המתכנת, וכשזה יעזוב את המייזם, עלולים לעזוב עימו גם הלקוחות.

הפתרון: הכללת סעיף הנקרא 'זכות הצטרפות' בהסכם ההתקשרות, סעיף המכריח את הצד שרוצה למכור את חלקו לצרף את יתר השותפים אל העסקה ובאותם תנאים.

כך למשל אם משקיע מסוים מסוגל לרכוש רק 50% מהעסק אזי הוא ירכוש 50% מחלקו של כל אחד מהשותפים, כך שכולם יישארו מעורבים בפרויקט, וכולם ייהנו במידה שווה מהמכירה.

סעיף זכות ההצטרפות מתאים גם בכל סיטואציה בה מתקיים צד חזק מול צד חלש או פחות מעורב בשותפות, והצד החלש (או הפחות מעורב, כאמור) איננו מעוניין להישאר לבד בניהול העסק. כמובן שאת הסעיף יש לשתול בהסכם השותפות עם כריתתו, ולא לחכות עד לפרוץ משבר שכזה.

המכשול השישי – סודיות ואי תחרות

הסוגיה: אחד הפחדים הגדולים של בעלי עסקים בהכנסת שותף הוא החשש כי השותף ייחשף אל סודות העסק, ולאחר תקופה קצרה יפרוש מהעסק ויפתח עסק מתחרה.

הפחד הזה מבוסס על מקרים רבים בהם התפצלויות של עסקים גרמו להתמוטטות העסק הוותיק, וכיבוש השוק על ידי העסק החדש אותו פתחו שותפיו לשעבר.

הפתרון: סעיף אי-תחרות אשר תפקידו למנוע תרחיש בו אחד השותפים יפרוש ו"יחצה את הכביש" על מנת לפתוח עסק מתחרה.

על מנת להבטיח את השותפים מפני הסכנה מקובל להכליל בהסכם המייסדים התחייבות לסודיות ולאי תחרות.

המכשול השביעי – מבוי סתום עקב אי הסכמה

הסוגיה: פעמים רבות נקלעים עסקים של שותפים לסכסוכים משתקים הפוגעים למעשה בשני הצדדים ומביאים להתמוטטות העסק, בהיעדר יכולת פרקטית אופרטיבית להפעילו.

לשיתוק שכזה נלווים מחירים כבדים העלולים לקבור גם עסקים משגשגים.

הפתרונות: קיימים שני פתרונות אפשריים למבוי סתום שכזה, פתרונות היכולים לדור זה לצד זה:

יש להכליל בחוזה השותפות בורר מוסכם, למשל עורך דין או רואה חשבון אשר מקובל על שני הצדדים. השותפים יכולים להחליט שבמצב של מבוי סתום בעל מאפיינים קבועים מראש, הבורר הוא שיחליט על הפתרון.

פתרון נוסף אפשרי לבעיה, נקרא "במבי" – buy me buy you – קנה אותי או שאקנה אותך. במנגנון זה הצדדים מתחייבים שבמקרה שאחד השותפים יהיה מעוניין בכך, יהיו השותפים זכאים לשאוף לקניה או מכירה של העסק.

מנגנון זה מתיר לכל אחד מהשותפים להציע מחיר לקניית החלק של השותף השני בעסק.

המנגנון קובע שהצד השני רשאי להסכים למחיר הנקוב או לא להסכים. במקרה של אי הסכמה מחויב השותף שסירב למכור – לקנות את חלקו של הצד השני, בדיוק במחיר הרכישה בו נקב הצד השני.

פתרון זה הוא פתרון טוב מאוד שכן הוא ישים במקרים בהם השותפים מעוניינים להיפרד, מבלי למוטט את העסק, כאשר הוא מכריח את הצד המציע להציע מחיר אותו הוא מוכן לתת עבור חלקו של שותפו, אך מצד שני הוא גם מוכן לקבל עבור חלקו בעסק.

מנגנון זה מבטיח שמחיר העסקה יהיה על פי רוב יהיה על פי רוב קרוב לערכו האמיתי של החלק מהעסק המוצע למכירה.

כלכלית, בעוד השותף החזק מבחינה כלכלית עלול לנצל זאת ולנשל אותו מהעסק במחיר לא הוגן.

המכשול השמיני – זכויות חתימה בשם העסק וחלוקת רווחים אימתי

הסוגיה: גם רווחי העסק מהווים מוקד מריבות פורה לשותפים וכך גם הסוגיה באיזו מידה למשוך רווחים מהעסק, ובאיזו מידה להשקיע בו מכספי הרווחים.

הפתרון: הגדרת זכויות החתימה בעסק.

מי שתמים מספיק על מנת לא להסדיר את זכויות החתימה מול חברו הטוב, עלול למצוא את עצמו בלי חבר, בלי עסק ובעיקר בלי כסף.

המכשול התשיעי – השותף מת העסק גוסס

בעת חתימת החוזה מומלץ לחשוב על כל התרחישים, אפילו הגרועים ביותר.

הסוגיה: אחד השותפים מוצא את מותו (חו"ח) זכויותיו ניתנות להורשה. יורשיו אמורים לבוא במקומו אם לא נקבע אחרת.

הפתרון: אם השותפים לא מעוניינים למצוא עצמם לפתע כשותפים לבני הזוג או ילדיהם של שותפם המנוח, ואם מצד שני, השותפים לא יראו בעין יפה את נישולם של בני משפחתם מהעסק אותו בנו במו ידיהם, יש צורך לתת את הדעת לסוגיה זו, ולהגדיר אותה מראש בחוזה, קרי לקבוע שבמקרה מוות תעמוד ליתר השותפים הזכות לרכוש את חלקו של השותף שמת ולקבוע מנגנון לקביעת שווי החלק הזה.

המון בהצלחה!

הראל פלג, עו"ד

אולי יעניין אתכם גם

הסכמי סודיות
הסכם מייסדים
הסכם שותפות

מאמרים קשורים