הסכמי סודיות - היבטים מעשיים

ראשי >מאמרים>הסכמי סודיות - היבטים מעשיים

משולחנו של עו"ד הראל פלג
הנדון: הסכמי סודיות – היבטים מעשיים

 

אתם עומדים להקים חברה, שותפות או מייזם עם שותפים, כשלב ראשון, עוד בשלב ההקמה, ולפני חתימה על הסכם התקשרות, נהוג להחתים את "השותפים" על הסכם סודיות לשם שמירה על המידע העסקי והרעיון של הייזם. על פי חוק עוולות מסחריות, סוד מסחרי הינו "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". נשאלת השאלה מהם אמצעים סבירים לשמירת סוד מסחרי?

אחד מהאמצעים המקובלים הינו בדרך של חתימה על הסכם סודיות.

 

במאמר זה אציג לפניכם מספר דגשים משפטיים ופרקטיים אשר עליכם להכיר בבואכם עם עורך דין לחוזים לחתום על הסכם לשמירה על סודיות , או בשמו הלועזי Non-disclosure agreement (NDA / CDA).

 

מהו הסכם סודיות?

הסכם סודיות הינו הסכם הכרחי לאלו המעוניינים לשמור על סודם המסחרי, היוצר מחוייבות חוזית משפטית בין הצדדים החתומים עליו (מוסר המידע ומקבל המידע), ועל ידי כך למנוע מהצד השני לחשוף ולפרסם את המידע הסודי שנגלה אליו במהלך ההתקשרות, או לעשות בו שימוש בניגוד למטרה לשמה הועבר המידע הסודי, ותו לא. הסכם הסודיות אינו בא במקום כל הסכם התקשרות אחרת ופעמים רבות "כסנונית" קודם להסכם העקרי (הסכם השקעה, הסכם מתן שירות, הסכם הפצה הסכם לשיתוף פעולה וכד'), או כנספח לו.

הסכם סודיות יכול שיהיה חד צדדי ( בין עובד למעביד, בין ייזם למשקיע, בין חברה לספק שירות וכד') או הדדי, מקום בו שני הצדדים מעוניינים בשיתוף פעולה וחושפים מידע סודי אחד לשני.

הסכם הסודיות תפקידו להגן על שיטות עבודה, רשימת לקוחות, רעיונות, סודות מסחריים, המצאות וכד'.

 

הסכם סודיות ורישום פטנטים

יש לכם המצאה אשר לדעתכם עשויה להוות פריצת דרך משמעותית, בכדי להמשיך קדימה ולגייס כספים עליכם להציגה בפני משקיעים פוטנציאליים (אנג'לים קרנות הון סיכון וכד'), או לאנשי מקצוע (מפתחים, מהנדסים וכד') לצורך פיתוח ההמצאה לכדי אב טיפוס. גילוי ההמצאה בלא הסכם סודיות ייחשב לפרסומה (פרסום קודם) אשר ישלול את היכולת לרשום את ההמצאה כפטנט.

 

על מה יש לשים לב בבואנו לחתום על הסכם סודיות?

 הסכם הסודיות חייב להכיל באופן מדוייק וברור, בין היתר, את הסעיפים והעקרונות הבאים:

 

1.      הגדרת המידע הסודי -  ככלל, הצד שחושף את המידע הסודי ירצה להגדיר באופן הרחב ביותר את סוג המידע הסודי המועבר לצד שמקבל את המידע, ומנגד הצד שמקבל את המידע הסודי ירצה לצמצם את טווח החשיפה, ויגדיר את המידע הסודי באופן הצר ביותר. לעיתים נכון להגדיר את המידע בנספח אשר יצורף להסכם הסודיות, וזאת על מנת לוודא כי תהליך ניסוח ההסכם לא ירוקן מתוכן את עצם חשיפת המידע במידה וההסכם לא ייחתם מטעמים כאלו ואחרים.

 

2.      אופן גילוי המידע – מומלץ לציין את אופן גילוי המידע, קרי האם המידע הסודי כולל רק מידע שנמסר  בכתב או גם מידע שיימסר בעל פה. בהקשר זה, ולשם הסדר הטוב, נכון לציין כי באשר למידע שיימסר בעל פה הצד, הצד שחשף את המידע יידרש להעביר את עיקרי המידע הסודי, לצד שמקבל את המידע, כסיכום בכתב תחת הכותרת "חומר סודי", וזאת בתוך 30 יום מגילוי המידע בעל פה.

 

3.      הגדרת מטרת ההתקשרות – רצוי להגדיר לאיזו מטרה נחשף המידע ולהגביל את זכות השימוש במידע למטרה המוגדרת בלבד (בחינת התקשרות, בדיקת ערכו המסחרי של המידע הסודי עבור הצד המתקשר, העברת הצעת מחיר לפיתוח המוצר וכד'). יש לוודא כי ההסכם מציין במפורש כי האמור בהסכם לא יתפרש, במישרין או בעקיפין, כרשיון לשימוש במידע.

 

4.      התחייבויות מקבל המידע – בכדי שמוסר המידע ייזכה להגנה מייטבית, יש להגדיר מי האנשים / הגורמים המורשים להשתמש במידע הסודי (מנהלים, עובדים, יועצים חיצוניים וכד') ולהגדיר במפורש את המגבלות המוטלות על מקבל המידע. לעיתים דורשים בהסכם כי החברה עמה הצד המגלה מתקשר, תחייב את עובדיה וקבלני המשנה מטעמה, הנחשפים למידע לצורך המטרה המוגדרת, לחתום על הסכם סודיות נפרד המחייב אתם בשמירה על סודיות, לפחות בהיקף דומה לזה שהצד המגלה חותם עם הצד שחושף את המידע הסודי.

 

5.      תקופת ההסכם ולאחריו – חשוב להגיר את תקופת ההסכם, בו הצד המגלה חושף את המידע, וכן את פרק הזמן המחייב את הצדדים לשמור על המידע בסוד. הצד המגלה יהיה מעוניין בתקופה ארוכה ככל הניתן, קרי תקופות של 3-5 שנים באופן כללי או 7-10 שנים כאשר מדובר על מידע בדבר המצאות ופטנטים. בנוסף, חושף המידע יכול לדרוש, בהנחה ואין המשך שיתוף פעולה בינו לבין הצד שמקבל המידע, לקבל חזרה את המידע שמסר או אישור מהצד שקיבל את המידע כי האחרון השמיד את המידע כאמור.

 

6.      סייגים – נהוג להוסיף מספר סייגים לגביהם התחייבויותיו של הצד שמקבל את המידע לא תחולנה על אותם חלקים של המידע הסודי שחלים לגביהם התנאים הבאים:  ידועים לצד שמקבל את המידע לפני חשיפתם, אשר הנם במעמד של "מידע ברשות הציבור", אשר נתקבלו באופן חוקי מצד ג', אשר פותחו באופן עצמאי על ידי הצד המגלה וכן באותם מצבים בהם מקבל המידע נדרש לגלותו על ידי חוק ו/או תקנה מרשות מוסמכת ו/או בית משפט.

 

7.      תרופות בגין הפרת הסכם הסודיות – נכון לקבוע בהסכם מה יהיו ההשלכות של הפרת ההסכם, לרבות תנויות של פיצוי מוסכם ו/או צו מניעה.

 

 

המון בהצלחה!

 

הראל פלג, עו"ד

 
 
 
 
 

משולחנו של עו"ד הראל פלג
הנדון: הסכמי סודיות – היבטים מעשיים

 

אתם עומדים להקים חברה, שותפות או מייזם עם שותפים, כשלב ראשון, עוד בשלב ההקמה, ולפני חתימה על הסכם התקשרות, נהוג להחתים את "השותפים" על הסכם סודיות לשם שמירה על המידע העסקי והרעיון של הייזם. על פי חוק עוולות מסחריות, סוד מסחרי הינו "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". נשאלת השאלה מהם אמצעים סבירים לשמירת סוד מסחרי?

אחד מהאמצעים המקובלים הינו בדרך של חתימה על הסכם סודיות.

 

במאמר זה אציג לפניכם מספר דגשים משפטיים ופרקטיים אשר עליכם להכיר בבואכם עם עורך דין לחוזים לחתום על הסכם לשמירה על סודיות , או בשמו הלועזי Non-disclosure agreement (NDA / CDA).

 

מהו הסכם סודיות?

הסכם סודיות הינו הסכם הכרחי לאלו המעוניינים לשמור על סודם המסחרי, היוצר מחוייבות חוזית משפטית בין הצדדים החתומים עליו (מוסר המידע ומקבל המידע), ועל ידי כך למנוע מהצד השני לחשוף ולפרסם את המידע הסודי שנגלה אליו במהלך ההתקשרות, או לעשות בו שימוש בניגוד למטרה לשמה הועבר המידע הסודי, ותו לא. הסכם הסודיות אינו בא במקום כל הסכם התקשרות אחרת ופעמים רבות "כסנונית" קודם להסכם העקרי (הסכם השקעה, הסכם מתן שירות, הסכם הפצה הסכם לשיתוף פעולה וכד'), או כנספח לו.

הסכם סודיות יכול שיהיה חד צדדי ( בין עובד למעביד, בין ייזם למשקיע, בין חברה לספק שירות וכד') או הדדי, מקום בו שני הצדדים מעוניינים בשיתוף פעולה וחושפים מידע סודי אחד לשני.

הסכם הסודיות תפקידו להגן על שיטות עבודה, רשימת לקוחות, רעיונות, סודות מסחריים, המצאות וכד'.

 

הסכם סודיות ורישום פטנטים

יש לכם המצאה אשר לדעתכם עשויה להוות פריצת דרך משמעותית, בכדי להמשיך קדימה ולגייס כספים עליכם להציגה בפני משקיעים פוטנציאליים (אנג'לים קרנות הון סיכון וכד'), או לאנשי מקצוע (מפתחים, מהנדסים וכד') לצורך פיתוח ההמצאה לכדי אב טיפוס. גילוי ההמצאה בלא הסכם סודיות ייחשב לפרסומה (פרסום קודם) אשר ישלול את היכולת לרשום את ההמצאה כפטנט.

 

על מה יש לשים לב בבואנו לחתום על הסכם סודיות?

 הסכם הסודיות חייב להכיל באופן מדוייק וברור, בין היתר, את הסעיפים והעקרונות הבאים:

 

1.      הגדרת המידע הסודי -  ככלל, הצד שחושף את המידע הסודי ירצה להגדיר באופן הרחב ביותר את סוג המידע הסודי המועבר לצד שמקבל את המידע, ומנגד הצד שמקבל את המידע הסודי ירצה לצמצם את טווח החשיפה, ויגדיר את המידע הסודי באופן הצר ביותר. לעיתים נכון להגדיר את המידע בנספח אשר יצורף להסכם הסודיות, וזאת על מנת לוודא כי תהליך ניסוח ההסכם לא ירוקן מתוכן את עצם חשיפת המידע במידה וההסכם לא ייחתם מטעמים כאלו ואחרים.

 

2.      אופן גילוי המידע – מומלץ לציין את אופן גילוי המידע, קרי האם המידע הסודי כולל רק מידע שנמסר  בכתב או גם מידע שיימסר בעל פה. בהקשר זה, ולשם הסדר הטוב, נכון לציין כי באשר למידע שיימסר בעל פה הצד, הצד שחשף את המידע יידרש להעביר את עיקרי המידע הסודי, לצד שמקבל את המידע, כסיכום בכתב תחת הכותרת "חומר סודי", וזאת בתוך 30 יום מגילוי המידע בעל פה.

 

3.      הגדרת מטרת ההתקשרות – רצוי להגדיר לאיזו מטרה נחשף המידע ולהגביל את זכות השימוש במידע למטרה המוגדרת בלבד (בחינת התקשרות, בדיקת ערכו המסחרי של המידע הסודי עבור הצד המתקשר, העברת הצעת מחיר לפיתוח המוצר וכד'). יש לוודא כי ההסכם מציין במפורש כי האמור בהסכם לא יתפרש, במישרין או בעקיפין, כרשיון לשימוש במידע.

 

4.      התחייבויות מקבל המידע – בכדי שמוסר המידע ייזכה להגנה מייטבית, יש להגדיר מי האנשים / הגורמים המורשים להשתמש במידע הסודי (מנהלים, עובדים, יועצים חיצוניים וכד') ולהגדיר במפורש את המגבלות המוטלות על מקבל המידע. לעיתים דורשים בהסכם כי החברה עמה הצד המגלה מתקשר, תחייב את עובדיה וקבלני המשנה מטעמה, הנחשפים למידע לצורך המטרה המוגדרת, לחתום על הסכם סודיות נפרד המחייב אתם בשמירה על סודיות, לפחות בהיקף דומה לזה שהצד המגלה חותם עם הצד שחושף את המידע הסודי.

 

5.      תקופת ההסכם ולאחריו – חשוב להגיר את תקופת ההסכם, בו הצד המגלה חושף את המידע, וכן את פרק הזמן המחייב את הצדדים לשמור על המידע בסוד. הצד המגלה יהיה מעוניין בתקופה ארוכה ככל הניתן, קרי תקופות של 3-5 שנים באופן כללי או 7-10 שנים כאשר מדובר על מידע בדבר המצאות ופטנטים. בנוסף, חושף המידע יכול לדרוש, בהנחה ואין המשך שיתוף פעולה בינו לבין הצד שמקבל המידע, לקבל חזרה את המידע שמסר או אישור מהצד שקיבל את המידע כי האחרון השמיד את המידע כאמור.

 

6.      סייגים – נהוג להוסיף מספר סייגים לגביהם התחייבויותיו של הצד שמקבל את המידע לא תחולנה על אותם חלקים של המידע הסודי שחלים לגביהם התנאים הבאים:  ידועים לצד שמקבל את המידע לפני חשיפתם, אשר הנם במעמד של "מידע ברשות הציבור", אשר נתקבלו באופן חוקי מצד ג', אשר פותחו באופן עצמאי על ידי הצד המגלה וכן באותם מצבים בהם מקבל המידע נדרש לגלותו על ידי חוק ו/או תקנה מרשות מוסמכת ו/או בית משפט.

 

7.      תרופות בגין הפרת הסכם הסודיות – נכון לקבוע בהסכם מה יהיו ההשלכות של הפרת ההסכם, לרבות תנויות של פיצוי מוסכם ו/או צו מניעה.

 

 

המון בהצלחה!

 

הראל פלג, עו"ד